אני התכוונתי לסכם רק אחרי שיקבע המאמן הבא, אבל אם אתה מאיץ בי אז למה לא :)
בראיה של שתי העונות האחרונות אני חושב שהנבחרת התקדמה הרבה.
קיבלתי נבחרת טובה מאוד, אני לא אספר סיפורים שקיבלתי חורבות ועשיתי פלאים, קיבלתי אחלה סגל, במיוחד מבחינה התקפית, עם הרבה שחקנים שאפשר לעבוד עליהם בשביל העתיד.
אבל כמובן שגם בסגל שקיבלתי היו חורים כמו גם בסגל שאני אעביר הלאה.
בשתי העונות האחרונות התקדמנו ממקום 39 בעולם למקום 21. עליה של 18 מקומות וזה מראה שהעמדנו את האנשים הנכונים במקומות הנכונים.
הנבחרת עשתה קפיצת מדרגה מבחינה הגנתית במיוחד, ויש לנו שחקנים מגוונים שלא היו קודם, אבל אני עדיין סקפטי לגבי יכולת ההשתלבות האמיתית שלהם במשחקים תחרותיים.
אחרי הכל ברגעי האמת היה לי מאוד קשה להחליט ללכת עם שולמן או אילן ארז, כי יש להם חסרונות שפוגעים לפעמים יותר ממה שמקבלים מהיתרונות שלהם.
הבעיה הכי גדולה שלנו כרגע בעולם הבאזר היא שהמאמנים של הגבוהים לא רוצים לאמן ריבאונד משיקולי משכורות... והבעיה העוד יותר גדולה היא שזה לגיטימי לחלוטין ואין ממש מה לענות על זה.
אז יש לנו שחקנים עם ריבאונד אבל חלשים בהתקפה, או שחקני התקפה מעולים בלי ריבאונד... זה כאב ראש לא קטן האמת.
בכל מקרה אני חושב, ובמיוחד לאור ההשגיות של הנבחרת הצעירה העונה והעבודה שנעשתה שם בעונות האחרונות שיש סיבה טובה לאופטימיות.
יש לנו נבחרת שכבר עומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר באליפויות השונות. את פורטוגל שהגיעה לחצי גמר העונה הבסנו ב 20 הפרש בתחילת העונה ובגישה שווה, היו עוד משחקים טובים, וגם היו נפילות שצריך להבין, כמו המשחק מול קוריאה (ניצחנו אבל לפי הציונים זה היה אמור להסתיים ב 40+)1
אז לסיכום אני מאוד מרוצה ומאוד נהניתי משתי העונות האלה, ואני מעביר למאמן הבא סגל יותר חזק ממה שקיבלתי, כפי שצריך להיות בכל שינוי קדנציה כי ככה הנבחרת מתפתחת ומתקדמת.
אני חושב שבעונות הקרובות אנחנו צריכים לכוון להגיע לאזור מקום 10-15 בעולם שזה מאוד ריאלי מבחינתנו כרגע.
מבחינת התחרויות... גם בעונה הבאה צריך לחשוב קודם כל על עליה, אבל אני לא אופתע אם נגיע לאליפות העולם בעוד שתי עונות ואולי גם לפינל פור באליפות אירופה.