BuzzerBeater Forums

נכון מאוד גם אני ראיתי את המשחק ונהניתי מהם ומג'יימס הארדן שהיה גם הוא מצוין, מעיד על זה גם שווסטברוק נתן במשחק הזה 14 אסיסטים יותר אסיסטים מבשני המשחקים שקדמו לו ביחד(9 בשניהם יחד)בסדרה עד עכשיו רשם ממוצע אסיסטים נמוך משמעותית מהממוצע העונתי. תוסיף לזה את זה שהוא לקח בממוצע בסדרה הזו 22 זריקות למשחק ואתמול כמעט חצי- 12 ומבינים שלא רק שהיה כאן איזשהו משחק אגו, אלא שהוא כנראה אשם בזה שהם הגיעו ל7 משחקים ולא סגרו את זה ב5 כי הוא לא שיחק כרכז אלא התחרה על זריקות עם דוראנט(מלך הסלים שנתיים ברציפות...) ולקח 3 יותר ממנו! למשחק.

יהיה מעניין לראות אותם מתמודדים אם למשל יפסידו את המשחק הראשון בדאלאס-אם יחזרו להיות לא קבוצתיים או שיעלו לשחק כמו שעלו אתמול. אם הם עולים כמו אתמול הם יכולים לעשות בעיות רציניות לקיובנים

המשך הספוילרים של הליגה הטובה בעולם ממשיך.
שוחקו כבר שני משחקים בגמרים האזוריים:
מיאמי הפסידה לשיקגו בחוץ
אוקלהומה הפסידה לדאלאס בחוץ

מן הסתם הסדרות עדיין פתוחות. לדעתי האישית הסדרה של מיאמי שיקגו הרבה יותר פתוחה. ראיתי את המשחק הראשון, ומיאמי הובילו חלק גדול מהמשחק, וזה הרגיש לי בדיוק כמו המשחק של מיאמי ובוסטון שמיאמי רדפו אחריהם והיה ברור שהם ישיגו אותם. בדיוק באותו אופן היה ברור ששיקגו ינצחו את מיאמי. אני לא יודע אם מיאמי מסוגלים לקחת אליפות כאשר שלושת הגדולים שלהם קולעים 80 אחוז מהנקודות (אגב, בוש היה פשוט מעולה בהתקפה נגד שיקגו). זה נראה לי ברור שאם הסגל התומך של מיאמי ייתן יותר יהיה להם הרבה פחות קשה. יש להם שחקנים טובים - מייק ביבי שבמשחקיו באלטנטה היה נותן פה ושם תצוגות כדורסל יפות, צ'אלמרס וג'יימס ג'ונס, שניהם שחקנים לא רעים מהספסל, וגם מייק מילר יכול לפעמים להתעלות על עצמו. ההפתעה הגדולה של מיאמי לאחרונה הייתה ג'ואל אנטוני שנהייה שחקן לוחם מעולה. ריבאונדים, חסימות וגם נקודות קלות בהתקפה. במשחק הראשון בסדרה מיאמי היו בבעיה קשה מאוד עם הגבוהים, שאילגאוסקס ודאמפייר לא שיחקו בגלל פציעה. זה יצר מצב שהמחליף של אנטוני היה ג'מאל מגלוייר שהייתי בטוח שפרש מזמן. ג'וואן הווארד הוא הגבוה הנוסף בסגל שאולי אתם זוכרים מיוסטון, אני אישית זוכר אותו מסרט דוקומנטרי שראיתי באי אס פי אן על הפאב פייב (חמשת המופלאים) - חמישה פרשמנים במכללה בארה"ב ששיחקו בחמישייה והגיעו רחוק מאוד. אתם בטח מכירים את כריס וובר וג'יילן רוז, שניהם שחקנים מעולים, ואחד מהם בטוח היכל תהילה. מה הפואינטה? שניהם פרשו כבר, אבל ג'וואן הווארד לא מוותר.

ברור שלגבוהים בעלי הניסיון יש משמעות בקבוצה צעירה, מבחינה חברתית ובאימונים, אבל על המגרש זה משהו אחר. ג'ואקים נואה וקרלוס בוזר פשוט לא רואים את בוש ואת אחד הגבוהים הללו. מישהו אמר יודוניס הזלם? בטח לא אני.
שיקגו מהצד השני באמת נהדרת. מה כבר אפשר להגיד על די רוז שלא נאמר? אני מאוד אוהב את נואה שהגיע מאוניברסיטת פלורידה (ביליתי שם שבועיים אז יש גם ערך סנטימנטלי) חוץ מהעובדה שיש לו את הזריקה מרחוק הכי מכוערת שראיתי מאז קט-סל. אחד האסים של שיקגו זה גם טאג' (טאי?) גיבסון שעולה מהספסל והרבה פעמים גורם לי לשאול למה הוא לא פותח במקום בוזר.

אז לסיכום הסדרה הזו, נראה לי שמיאמי ייקחו, הם יינצחו בבית בלי העזרה של הסגל התומך, ויצליחו לגנוב משחק חוץ אחד בזכות איזה יום מטורף מהשלוש של ג'ונס.

עכשיו סיימתי לראות את התקציר של דאלאס נגד אוקלהומה, סיפור שונה שם. דאלאס הייתה הרבה יותר דומיננטית יחסית לשיקגו בסדרה המקבילה. דאלאס זו הקבוצה האולטימטיבית ואני מת לראות את דרק נוביצקי לוקח אליפות השנה, למרות שאני כביכול אוהד של לברון. לגבי גמר המערב, עולה שם השאלה שכל פלייאוף כל שנה עולה, מה עדיף? זמן מנוחה ארוך אבל סכנה לחלודה, או זמן מנוחה קצר עם סכנה להישחקות? לדעתי התשובה היא - זה לא משנה באמת. יש קבוצות שלקחו אליפויות עם זמן מנוחה כזה ויש עם זמן מנוחה כזה. הדוגמאות הטובות ביותר שאני יכול לחשוב עליהן הם הלייקרס של 2000-20001 שהגיעו לגמר אחרי 3 סוויפים ללא הפסדים והפסידו רק במשחק הראשון מול פילדלפיה וניצחו בסוף 4-1. נדמה לי שזו הופעה הפלייאוף הטובה ביותר אי פעם. הפסד אחד בלבד. ממול אפשר לראות את דטרויט שב-2004 הגיעו לגמר מול הלייקרס לאחר 4-1, 4-3, 4-2, בסדרות לא קלות בכלל מול מילווקי, ניו ג'רזי ואינדיאנה, ושם ניצחו 4-1. אז נחזור להווה, דאלאס מגיעה אחרי מנוחה ארוכה, ואוקלהומה לא, אז מה? כלום. לדעתי דאלאס צריכה לנצח כי היא פשוט יותר טובה. יש לה קבוצה כמו שקבוצה אמורה להיות. כמובן שיש להם את הסופרסטאר שלהם, שחקן היכל התהילה לעתיד, אחד הכי טובים אי פעם בעמדה בו הוא משחק, וכנראה הקולע הכי טוב בעמדה זו (פאוור פורוורד), שהוא כמובן דרק נוביצקי, ויש להם סגל נהדר עם ספסל מאוד משמעותי שקולע כל משחק חלק נכבד מהנקודות.

מה שבכלל גרם לי לחשוב על לרשום כאן היה השורה הסטטיסטית של דרק נוביצקי במשחק - 48 נקודות, 6 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 4 חסימות. 12-15 מהשדה, ושימו לב לזה - 24-24 מהעונשין, שזו תצוגת העונשין הטובה ביותר אי פעם במשחק פלייאוף. פול פירס עומד על 22 מ-22 במקום השלישי כרגע. אגב 48 נשמע לכם אולי מעט יחסית לליגה הזו אבל תזכרו שזה פלייאוף שם השיא הוא לא 100 או 81 נקודות אלא 'רק' 63 נקודות של ג'ורדן ב-89 במשחק בו הוא אגב הפסיד לסלטיקס (לארי בירד אמר בסיום המשחק - כרגע ראיתי את אלוהים מחופש למייקל ג'ורדן).

אז השאלה שלי היא כזאת? מה נראה לכם התכונות של נוביצקי? בוודאות יש לו 19-20 עונשין נכון? או שזה רק ניסיון 20 שעוזר בפלייאוף?

Last edited by Arbelon at 5/18/2011 7:37:10 PM

מיאמי הפסידה לבוסטון בחוץ

באמת ארבל? חשבתי שהסדרה הזאת כבר נגמרה ב 4-1 למיאמי

אני לא מאמין שאתה אשכרה מבקש לייקים בציטוט שלך...

ואגב, אם אתה ער בשעה כזאת, תישאר ער עד 3 וחצי ותראה את המשחק השני של הסדרה. מקווה שזה מה שתכננת...

דבר ראשון אם זה היה כל אחד אחר הייתי מחליק על הטעות הפרואדיאנית הזאת אבל זה בכל זאת אתה ומישהו צריך לתקן אותך בחזרה

דבר שני בנוגע לליקיים זה פה כבר איזה שלושה שבועות זה התחיל כבדיחה אבל וואלה זה עבד שהתחלתי אהוד היה על 50 ואני על 48 אני מאמין שבקרוב אני אוריד את זה אני סתם רוצה להיות הראשון בארץ על 100 נראה לי

ודבר אחרון אני שונא שונא שונא שונא שונא את ג'יימס לא אהבתי אותו בקליבלנד אבל לפחות אז הוא יצג משהו את הרצון להביא אליפות לעיר שלא ראתה אליפות כבר 70 שנה אני חושב? לא רק בכדורסל בכל ענף ספורט ויש להם קבוצת בייסבול קבוצת פוטבול ואני חושב גם קבוצת הוקי

אבל עכשיו הוא סתם אפס לדעתי אני מעדיף את המשחק של פול וויד או דרון וויליאמס אם מדברים על שחקנים בשנתונים הסמוכים לו (בוש הוא שחקן סופר אוברייטד לדוגמא שאני אפילו לא מכניס לרשימה) או בלייק גריפין או קווין דוראנט אם אתה רוצה לדבר על שחקנים יותר צעירים

אתה יודע למה קובי גדול כמו שהוא גדול? עבודה קשה עבודה קשה עבודה קשה הבחור גם בגיל 32 כל קיץ עובד על עצמו עובד על המשחק שלו ומנסה להשתפר כל הזמן הראשון להגיע לאימון והאחרון לעזוב ואתה מדבר על שחקן עם 5 אליפויות שנחשב לאחד הגדולים

אתה יודע למה ג'ורדן היה לא עציר בעליל? כל קיץ הוא היה חוזר עם ארסנל חדש של תרגילים היה עובד על המשחק שלו כל הזמן משנה משפר מוסיף היה לוקח עונה שלמה להבין אותו בתור שחקן ועד שהצליחו להבין הוא כבר היה חוזר עם ארסנל חדש

ג'יימס הוא מותג של עצמו בניגוד לשני הקודמים הוא גם לא נשאר באותה קבוצה שנבחר בה בדראפט שבמקרה שלו היא זה גם העיר שבה הוא גדל (דרך אגב הראשון שהביא לקליבלנד אליפות בנתיים זה המיז אליפות העולם במשקל כבד ב
WWE)

לא אוהב אותו ולא רוצה לראות אותו עם טבעת אליפות מי שאני כן רוצה לראות עם טבעת ומי שאני כן אוהב זה נוויצקי יאללה דאלאס !!!!!

Last edited by LA-Nir at 5/18/2011 8:15:30 PM

אני מסכים איתך מה לעשות, אבל אני עדיין חולה על לברון ג'יימס, למרות הכל, אני מת שהוא יהיה יותר כמו קובי ומייקל וישתפר עוד ועוד, כי אם זה יקרה הוא יכול להיות הכי טוב אי פעם, יש לו נתונים הרבה יותר טובים. ועם זאת, מגיע לנוביצקי אליפות, ללא ספק.

מישהו אמר יודוניס הזלם? בטח לא אני

חחח חבל שלא אמרתי באמת... לא יודע איך בדיוק, אבל הזלם משחק והרבה. קולע (כבר שני דאנקים במתפרצות) ולוקח ריבאונדים ועושה הגנה. הבחור שיחק רק 13 משחקים במהלך הליגה הסדירה! המאמן נתן לו צ'אנס והוא לקח אותו. בקצב הזה, אם הספסל ימשיך לתרום אז מיאמי שכרגע מובילה 6 בסוף הרבע השלישי עוד תנצח את המשחק השני בשיקגו.

סתם בשביל הדיוק, השיא הקודם מהעונשין במשחק פלייאוף היה אכן של פירס אבל 21/21 ולא 22. לגבי האסלם- זה לא מפתיע שהוא שיחק- את החזרה שלו הוא עשה כבר לפני שבוע וחצי מול בוסטון לכמה דקות והוא בכ"ז השחקן הטוב ביותר אחרי ווייד,בוש וג'יימס במיאמי.

לגבי ג'יימס אני לא מבין מה רוצים ממנו- (סתם כדי שלא תחשבו שוב שאני אחד הילדים שמתווכחים על מי יותר טוב לברון או קובי ושאני בוחר צדדים...אני אישית חושב שקובי שחקן מלוטש יותר וכשרוני יותר,) בניגוד לשמות שציינתם של ג'ורדן,קובי וגדולים אחרים שנשארו בקבוצה אחת כל הקריירה יש סיבה שהוא עבר ואני לא מבין את הטענות כלפי המעבר- הוא נמצא בקבוצה קטנה יחסית ומשוק קטן מבחינה כלכלית וג'ורדן וקובי היו בשיקגו ולוס אנג'לס-שניים מהשווקים הגדולים בארה"ב - לא היה להם מקום טוב יותר לעבור אליו. אני יכול אפילו להזכיר שקובי נבחר במקום ה13 בדראפט 96 ע"י שארלוט ולא היה מוכן לשחק שם בשום אופן ולכן בוצע הטרייד לקבוצה שהוא דרש-ל"א מייד לאחר הדראפט עבור ולאדה דיבאץ. גם גארנט ושאקיל עברו לשווקים יותר גדולים וזה היה מהלך הגיוני מבחינתם ואף אחד לא אמר כלום. לברון נתן את כולו שבע שנים לקבוצה שלו והחליט לעבור לקבוצה טובה יותר, עם הנהלה טובה יותר,שוק טוב יותר,מזג אוויר מצוין ואפשר להבין אותו. הדבר היחיד שהיה לא בסדר זה לא המעבר אלא הקשקוש התקשורתי שעשו ממנו ושהוא עשה בעצמו וזו בעיני ביקורת מוצדקת.

לגבי הסדרה- ראיתי את שני המשחקים ואני חושב שבעיקר בגלל השחקנים החכמים במיאמי לברון ווייד אנתוני בוש האסלם והיכולת שלהם לעשות התאמות וללמוד את היריבה טוב יותר מששיקגו עשתה ולדעתי גם תעשה, יהיה לשיקגו מאוד קשה להתמודד מול ההגנה של מיאמי וכבר היום זה היה כך ולכן התחזית שלי זה שמיאמי תיקח את זה בשישה משחקים. ראו היום כמה הם מוכנים לחדירות של רוז ולהתמקמות של דנג ובוזר ושיקגו נראתה מאוד שבלונית בהתקפה.התחושה שלי היא שאם הם לא יבואו עם ארסנל שלם של תרגילים ורעיונות התקפיים חדשים יהיה להם מאוד קשה לא לחטוף תבוסה בחוץ במשחק הבא במיאמי למרות שעד עכשיו זה היה נראה צמוד.

שאתה מגיע לקבוצה ואומר אני בא להביא אליפות לקליבלנד ובסוף עוזב לבית של וויד בלי להביא את האליפות הייתי יכול לקבל את זה אם היה עובר לשיקאגו לנסות להיכנס לנעליים של האליל שלו אפילו ניו יורק (שוק גדול) במטרה להחזיר עטרה ליושנה אבל להגיע למיאמי להגיע לבית של וויד זה מבחינתי להגיד אנילא מספיק טוב אין לי מה שצריך כדי לקחת אליפות ולא משנה איזה סגל בונים סביבי אני לא הכוכב הגדול של הקבוצה

והבעיה העיקרית שלי איתו ועליתי על זה אתמול שדיברתי עם ארבל חוץ מהחוסר רצון שלו להשקיע ולהשתפר

הוא מותג הוא לא שחקן כדורסל הרושם שיש לי ממנו זה שהוא חושב שהוא גדול יותר מהמשחק שהוא משחק ההרגשה שלי היא שהכדורסל זה רק כלי מבחינתו ושהוא לא באמת אוהב את המשחק הזה

דבר ראשון, אני בטוח שלברון אוהב מאוד לשחק כדורסל. כי בלי תשוקה, רצון להשתפר, ואהבה למשחק- גם השחקן הכי כישרוני לא יכול להגיע לרמה של סופרסטאר באנ בי איי.
אבל, אתם שוכחים דבר אחד- כדורסל זה המקצוע שלו! בדיוק כמו שאדם יכול לפעמים לוותר על עבודה מסוימת, ולעבור לאחת אחרת מסיבות כלכליות, ככה גם לברון. ואל תגידו לי שהוא היה יכול לקבל את אותו סכום לפחות בעוד קבוצות, כי זה לא רק השכר שלו, אלא גם ההייפ שסביב מיאמי העונה שהכניס לו כל כך הרבה כסף.
וכן, לברון הוא מותג. אבל גם בראיינט וג'ורדן הם מותגים ואין על מה להתווכח כאן.
לבראייט וג'ורדן היו תנאים מצוינים להצליח בקבוצה הראשונה בה שיחקו באנ בי איי, אז הם לא עברו קבוצה. בנוסף, שיקגו של ג'ורדן נחשבה לקבוצה החמה בליגה, לכן לא הייתה לג'ורדן שום סיבה לעבור, וכנ"ל על רוב התקופה של בראיינט בלייקרס.

סך הכל, כל אחד מהסופרסטארים באנ בי איי קודם כל בא לעבודה, להרוויח כסף בשביל לחיות את החיים שלו כמה שיותר טוב. אחר כך הוא גם בא להנות, למרות שלדעתי זה משתלב- כי בלי ההנאה קשה מאוד לעסוק בעבודה, ובעיקר עבודה שכל הזמן בוחנים אותך ואתה כל הזמן יכול פתאום לעבור בטרייד, לקבל חוזה חדש- גבוה יותר או נמוך יותר וכו'.

ומבחינת כדורסל- לדעתי קשה מאוד להשוות בין שחקנים כמו ג'ורדן לבראיינט או לברון, קודם כל כי יש הבדלים בתקופות (לא גדולים, אבל הסופרטארים שהם שיחקו מולם שונים לחלוטין), אבל לפי דעתי, רמת ההבנה, האתלטיות, השליטה בכדור והשיפור המדהים מעונה לעונה של ג'ורדן עולה על קובי ולברון- יכול להיות שקובי בסוף יקח יותר אליפויות ממייקל, אבל זה לא הופך אותו לשחקן טוב יותר. זה הופך את הקבוצה שלו לקבוצה טובה יותר, לא מעבר- כי בשביל אליפות צריך קבוצה, לא שחקן!