יותם, אתה כבר מכיר את הדעה שלי בנושא ושוחחנו עליה. אבל אני אכתוב אותה בכל מקרה פה, בשביל הדיון.
קודם כל, אני יבהיר את הדעה שלי לגבי מה קורה על המגרש בטקטיקה מהירה, ומה קורה באיטית:
בטקטיקה מהירה, השחקנים עולים להתקפה, ומחפשים את הזריקה הטובה הראשונה שתהיה להם בשביל לזרוק. אם מבחוץ (ראן) או מבפנים (לוק)
בטקטיקה איטית, השחקנים עולים להתקפה, ולא מחפשים רק זריקה טובה, אלא מחפשים את הזריקה
הכי טובה שהם יכולים להגיע אליה בטווח של 24 שניות. לפעמים זה משתלם כי הזריקה באמת טובה מאוד, ולפעמים אתה מאבד זמן ומגיע לזריקה סופר קשה בסוף שעון.
וזה מוביל אותנו לדבר הבא- השטף הוא ההבדל העיקרי בין טקטיקה מהירה לאיטית. בטקטיקה מהירה הוא יבוא לידי ביטוי פחות מאשר בטקטיקה איטית, כי אתה יוצא להתקפה ולא מעביר הרבה מסירות בדרך כלל לפני שמגיע למצב זריקה טוב. לעומת זאת בטקטיקה איטית, אם השטף שלך לא טוב אתה תגיע הרבה מאוד פעמים לזריקות סוף שעון לא טובות. אם השטף שלך כן טוב בטקטיקה איטית, אז המספר פעמים שתגיע לזריקה הכי טובה שאפשר יגדל.
לכן, קבוצות שיודעות שהשטף זה לא הצד החזק שלהן, יכולות "להחביא" את זה במשחק מהיר. קבוצות שיודעות שהשטף זה הצד החזק שלהן יכולות "להשתמש בו ברמה המקסימאלית" במשחק איטי.
ואני יראה דוגמא:
בשבוע שעבר היו לי שני משחקים. שניהם מול קבוצות ברמה דומה מאוד. אמנם הראשון בחוץ והשני בבית, אבל ההבדלים פשוט גדולים מזה.
במשחק הראשון עליתי מושן, כי חשבתי שהשטף שלי כבר מספיק טוב (עקב העליות באימון לפני). גיליתי שהוא לא, ובמשחק עצמו יכלתי לראות הרבה מאוד זריקות סוף שעון (שלא נכנסו כמובן).
(36356295)אפשר לראות שניצחתי בכל הציונים כמעט, ו4-1 במאצ אפים, ובכל זאת הפסדתי.
במשחק השני למדתי מהטעות, ועליתי בקצב מהיר, מה שהוריד לי את רמת הקליעה ב2 תת רמות, אבל נתן לי את הניצחון.
(36356302)גם במשחק הזה ניצחתי בציונים באותו אופן בערך, ו4-1 במאצ אפים.
אז מה ההבדל הכל כך משמעותי שהפך הפסד לניצחון גדול בגארבג טיים?
אני חושב שהשטף.
וזאת לדעתי הדוגמא הכי טובה שאפשר לתת, כי אלו 2 קבוצות ברמה דומה מאוד, בשני המשחקים היה הפרש גישה, שני המשחקים היו באותו שבוע (ככה שהכושר שלי היה אותו הדבר) וההבדל היחיד כמעט היה הטקטיקה- מהירה או איטית.